ומה יהיה אם משהו יקרה? לידת בית - לא מה שחשבתם!

אם חשבת פעם על לידת בית ואמרת לעצמך...וואוו, הלוואי אבל אין לי אומץ... אני ממליצה לך לקרוא ולחשוב שנית. אולי דוקא צריך אומץ ללדת בבית חולים? אני מעדיפה להאמין שהפחד מבית חולים שאיכשהו קיים בי מאז שאני זוכרת את עצמי, הפעם דווקא עומד לשירותי.

מביאה לכן מאמר מרתק ממילדת בית מנוסה שלא מפחדת לענות על כל שאלה...

קריאה מועילה...

הדעה הרווחת היא שיש מצבים בהם המקום הבטוח יותר להתחלת לידה הוא בבי"ח.

מאמר זה יסקור את רשימת מצבי החרום , ויוכיח כי בהעדר רשלנות, התוצאות הטובות ביותר הן כשהלידה מתחילה בבית עם מיילדת מוסמכת המצוידת בציוד הדרוש (להלן- לידת בית מלווה).

Due to close proximity and excellent back up of MDA, לידת בית מלווה בישראל תמיד בטוחה יותר לנשים בהריון בסיכון נמוך בהשוואה ללידה בבי"ח , אלא אם לאישה יש "פרוטקציה" בחדר הלידה.

בצורה הפשוטה ביותר-יש לי 52 מאמרים המוכיחים זאת, ואני אשמח לדון עם כל המעוניין על הנושא. להלן אני מפרטת צעד אחר צעד את כל מצבי החירום שעלולים להתרחש, ומדוע אין לבי"ח כל יתרון בהריון בסיכון נמוך.

~~~

לידה מתוכננת בבית חולים לעולם אינה בטוחה יותר מלידת בית מתוכננת במצבי הריון בסיכון נמוך (כלומר: עובר אחד במצג ראש, בין השבועות 37-42, ללא יתר לחץ דם, ללא עבר של ניתוח קיסרי, וללא סוכרת ילדות)

~~

אין מחקר מפורסם שמראה שלידה בבית חולים בטוחה יותר מלידת בית עבור נשים בסיכון נמוך. זיהומים רחמיים ודימומים לאחר הלידה היו שני הגורמים העיקריים למוות לאחר לידה במדינות מתועשות לאחר מלחמת העולם השנייה. מתן פניצילין כנגד הזיהומים (1945), פיטוצין כנגד הדימומים (1953), ושיפור תנאי התזונה וההיגיינה שיפרו את התוצאות בצורה דרמטית. שיפור זה קרה בד בבד עם העלייה בלידות שהתרחשו בבית חולים. עד לאחרונה, לידות בי"ח תאמו לידות בית מתוכננות  ביחס למוות האם. מ- 1940-1977, חלה ירידה במקרי מוות האם, עד כדי פחות מ- 10 מקרים ל- 100000 בארה"ב, ערך זה נשמר עד שנות 2000. החל משנה זו חלה שוב עליה במספר מקרי המוות והגיעה ל- 13 מקרים על כל 100000 לידות ב-2003 , ול-14 מקרי מוות לכול 100000 לידות ב-2004.

הגורמים לעליה במקרי המוות הם- דימום, אלחוש ותסחיפי מי שפיר בניתוחים קיסריים. דימום נגרם בד"כ במצבי שליית פתח (PV) או במצבים בהם השלייה קשורה בצורה אבנורמלית למיומטריום (המרכיב השרירי בדופן הרחם) בנוסף להיותה קשורה לאנדומטריום (השכבה בפנימית של דופן הרחם) (PC), מצב המתרחש בד"כ לאחר ניתוח קיסרים קשה בעבר.

בכל שנה בחמש שנים האחרונות, מתו 8 נשים מתוך 26,000 ניתוחים קיסריים שבוצעו בישראל (1\3000). ערך זה דומה למספר מקרי המוות המתרחשים כתוצאה מניתוחי בטן בעולם, ולכן זהו ערך צפוי. אישה לפני ניתוח קיסרי חותמת על טופס הסכמה בו מצוין כי מוות הוא אחד מגורמי הסיכון לתהליך זה. רופאים בד"כ לא מדגישים נקודה זו, ורבנים אשר ממליצים על לידת בי"ח לא לוקחים בחשבון את העלייה בסיכון למוות לנשים בסיכון נמוך.

אין מחקרים שמראים כי ללידה בבית חולים תוצאות טובות יותר מללידת בית מתוכננת עבור אמהות ותינוקות, כשמדובר בנשים בסיכון נמוך. ישנם שבעה מחקרים שבוצעו באוכלוסיות דומות (כולל מחקרים מישראל) העוסקים בדיווח היארעות ניתוחים קיסריים, ובכולם היארעות ניתוח קיסרי נמוך משמעותית בלידת בית מתוכננת בהשוואה ללידה בבית חולים.

לידה בבית חולים גורמת להיארעות גבוהה יותר של ניתוחים קיסריים, וניתוחים קיסריים גורמים לשיעור גבוה יותר של מוות האם, זיהומים, תסחיף מי שפיר, דימומים בעת הניתוחas placenta previa, placenta accreta, third trimester stillbirth

ישנן השלכות לטווח הרחוק כמו הידבקויות (בדומה לניתוח בטן). בנוסף יש סכנת מוות מניתוח לתיקון ההידבקויות, שלעיתים נדרש שנים לאחר ניתוח קיסרי. במחקר גדול שנערך, הידבקויות היו תוצאה שכיחה, כשהתרחשותן ודחיסותן עלו עם העליה במספר הניתוחים הקיסריים באם, וכמו כן ההידבקיות גרמו להארכת זמן לידת התינוק והפרוצדורה כולה.

בכל הנוגע להשלכות על העובר, כל עשרת המחקרים העוסקים בלידות בית מתוכננות (11-17) , כולל שני מחקרים שמבוצעים השנה (11,12), מראים כי לידות בית אינן קשורות לעליה בסיכון לעובר לאחר הלידה.

1. בלידת בית  אין סיכון רציני ונדיר שעלול לסכן את האם, זאת בנוכחות ליווי מתאים, ובהעדר רשלנות בוטה:

דימום: במקרה הגרוע ביותר, של דימום פתאומי וחזק, יש לתת פיטוצין ומטרגין, ציוד אשר מצוי ברשותה של כל מיילדת אחראית, כמו כן יש לתת עירוי נוזלים וורידי, להזעיק אמבולנס ולייצב את האם לפני פינוי.

תסחיף מי שפיר- סיבוך נדיר אך קטלני- לא מתרחש בנשים בסיכון נמוך, אלא נפוץ בניתוחים קיסריים, לאחר מתן פיטוצין, בהריון מרובה עוברים, במצבי שליית פתח, במצב של קרע בשלייה, ברעלת הריון, בהפרשת מקוניום ע"י העובר, ובמקרה ומתרחש קרע גדול בצוואר הרחם, כל אלו לא סביר שיקרו בלידות בית.

2. סיבוכים נדירים אך רציניים של העובר בלידות בית:

היפרדות שיליה מוחלטת ופתאומית: עד כה אין דיווח בספרות לגבי היפרדות שילייה מוחלטת ופתאומית באישה בסיכון נמוך. היפרדות שיליה באישה בסיכון נמוך מתרחשת עקב רשלנות של בי"ח ולכן לא ראוי לתת להם את הקרדיט על הצלת התינוק במקרה כזה.(1)

היפרדות שיליה מתרחשת לאחר תאונות דרכים, בהריון מרובה עוברים לאחר שהוולד הראשון נולד, לחץ דם גבוה, ומעשנות כבדות.

היפרדות שיליה חלקית:

במקרה של היפרדות פחות מ- 50% מהשיליה, האם בד"כ כבר תהיה מאושפזת שבועות לפני הלידה, ואם זה קורה בפתאומיות אז הוכח שאפילו נסיעה של שעתיים עד בי"ח לא משפיעה על התוצאות.

צניחת חבל הטבור :

אין תוצאות טובות יותר בבי"ח בהשוואה לבית, בגלל שכמעט כל צניחות חבל הטבור, שלא נגרמות ע"י AROM  (=קריעה מלאכותית של הרקמות הרחמיות) מתרחשות לפני שהלידה מתחילה, ולכן לא קשורות למערך לידות הבית המתוכננות. צניחת חבל הטבור קשור להריונות בסיכון גבוה (2): 50% במצבים בהם העובר בתנוחת עכוז או בתנוחה אופקית (טרנסוורסלית), 50% קשורים ללידה מוקדמת, הריון מרובה עוברים, השראת לידה מלאכותית ו- AROM.  מעולם לא דווח על צניחת חבל טבור שהתרחשה באישה בסיכון נמוך בלידת בית בהעדר AROM. צניחת חבר טבור מתרחשת לאחר התערבות בי"ח, או בבית לפני שהלידה התחילה. תוצאות של צניחת חבל הטבור תלויות בעיקר בבשלות העובר. למהירות הלידה אין השפעה על ההשלכות .

קריעת רחם: הגורם הנפוץ ביותר של קריעת רחם הוא ניתוח קיסרי בעבר. הגורם השני הוא זירוז לידה ע"י פיטוצין, בעיקר כשמשתמשים בו בניגוד לפרוטוקול או בנשים עם נטייה מוקדמת לקריעת רחם- לאחר ניתוחים גדולים בצוואר הרחם או הרחם כולל ניתוחים קיסריים, מתיחת יתר של הרחם, זיהום רחמי בעבר, לידה טראומתית או grand multiparity .

בספרו של וויליאמס על הריון ולידה נאמר- " רחם אשר ילד בעבר בצורה א-טראומטית וספונטנית, לא יתכווץ עד כדי הרס עצמי"

PC : מצבי הידבקות השיליה למיומטריום ואנדומטריום (השכבות הפנימיות והשריריות של הרחם) עלולים להתרחש בלידת בית. במקרה זה אין לידה של השיליה והאם מובהלת לבי"ח במידה והשיליה לא יוצאת לאחר 30 דקות. גם נסיעה של שעה- שעתיים לא משפיעה על התוצאות.

אנוקסיה וסטרס עוברי:

אחוז שיתוק מוחין שנמצא ביילודים כיום הוא כפי שהיה גם לפני 100 שנים.

לפי הערכה של 5 מרכזים בין לאומיים, 66% ממקרי שיתוק מוחין נגרמים מפגם שהתרחש הרבה לפני הלידה, וניתוח קיסרי לא יכול למנוע שיתוק מוחין מפני שלא נמצאה ירידה באספקת החמצן בלידות, על פי מדידות רמת חומציות שנערכו  בחבל הטבור  לדוגמא(3). ב-33%  המקרים הנותרים (1\2500 לידות) שיתוק מוחין נגרם מאירוע שהתרחש לפני, במהלך או  מיד אחרי הלידה. חנק בלידה  נגרם מהאטה בקצב הלב, שקשורה בד"כ להשראות לידה או לקריעה של השילייה. במקרים אלו ניתן לתקן את הנזק לעיתים באמצעות אבחון מהיר וניתוח קיסרי. מחקרים מראים שמכ- 60% מהמקרים הללו- שכולם התרחשו בבית חולים- שיתוק המוחין היה נמנע אם צוות בית החולים היה מגיב לסימני המצוקה של העובר (3). ניתוחים קיסריים במצבי היפרדות שילייה שמתרחשת בבית החולים או בבית לעיתים מצילים את התינוק, אך מסתיימים בשיתוק מוחין.לאחרונה נפוצה תיאוריה שמציעה סיבה אפשרית לעובדה שאחוז שיתוק מוחין לא ירד למרות הניתוחים הקיסריים- ניתוח קיסרי אומנם מונע שיתוק מוחין במקרים מסויימים, אך גם מציל ילדים עם שיתוק מוחין שבעבר היו מתים. הבעיה עם תיאוריה זו היא שאין מחקר שמראה עליה בכמות שיתוק מוחין באזורים אם אחוז נמוך של ניתוחים קיסריים. תיאוריה אפשרית אחרת היא שניתוח קיסרי לא מונע שיתוק מוחין בשום מצב- כך ניתן להסביר מדוע אחוז שיתוק מוחין כיום דומה לזה שהיה לפני עידן הניתוחים הקיסריים.

האפקט של טיפול ביילודים גם הוא אינו וודאי.  סביר כי מומחים לטיפול ביילודים מונעים נזק מוחי במצבים מסוימים, אולם במצבים אחרים, הטיפול האינטנסיבי הניתן ליילודים עם נזק מוחי, עלול להביא להישרדות ילדים אשר יגדלו עם שיתוק מוחין.( 4,5)

ב-1960, כשטכנולוגית הניטור העוברי נכנסה כשגרה לבתי החולים, התקווה הייתה שהניטור יביא לאבחון מצוקה עוברית וימנע נזק מוחי מלידה ובכך יפחית את מקרי שיתוק המוחין. בפועל זה אכן יכול להפחית פרכוסים של היילוד לאחר הלידה, אולם לא הוכח כמפחית נזק מוחי או שיתוק מוחין.(6,7)

Antenatal cardiotocography appeared to have no significant effect on perinatal mortality or morbidity. There was a trend to an increase in perinatal deaths in the cardiotocography group.(8)

מקרי האוטיזם בעליה, הם לא נמנעים ע"י לידה בבית חולים. לאחר ניתוח קיסרי מפרידים בין האם ליילוד מיד לאחר הלידה, והם לא זוכים לזמן משותף (כשעתיים) כבלידות רגילות, חוסר זמן משותף זה הוצע בעבר כתיאוריה לעליה  בהיארעות באוטיזם.

בעבר חשבו שניתוחים קיסריים יכולים למנוע שיתוק של הפלקסוס הברכיאלי. אולם אחוז משמעותי של מקרי שיתוק הפלקסוס הברכיאלי מתרחשים ברחם, ויותר ממחצית המקרים לא קשורים לשיתוק הכתף. האנגליה ואירלנד השכיחות היא 0.04% ובארה"ב 0.15%. שיתוק הפלקסוס הברכיאלי לאחר ניתוח קיסרי מהווה 1-4% ממקרים אלו.(9)

3. סיבוכים קשים ושכיחים לאישה בהריון בסיכון נמוך, בלידת בית חולים:

דימום לאחר לידה:

מתרחש ב- 3.8% בלידת בית מתוכננת בהשוואה ל6% בלידה בבית חולים- כפי שעולה ממחקר שנערך על נשים בהריון בסיכון נמוך.

לידת בית מגנה על האישה משני הגורמים הנפוצים הגורמים לאיבוד של יותר מ- 1,500 מ"ל דם: ניתוח קיסרי חירום וניתוח קיסרי אלקטיבי.

אפיזיוטומיה- חתך חיץ:

לנשים בהריון בסיכון נמוך שיעור חתך החיץ המבוצע בלידת בית- 3% , ובלידת בית חולים- 7%.

חתך חיץ מעלה את הסיכון לדימום לאחר לידה, וכן למוות מזיהומים לאחר לידה.

השראת לידה/ זירוז עם פיטוצין:

מרבית הנשים מקבלות אוקסיטוצין (מכווץ רחם) במהלך לידה בבית חולים.קבלת אוקסיטוצין במהלך הלידה מעלה את הסיכון לדימום לאחר לידה משום שקבלת אוקסיטוצין במהלך הלידה מוריד את תגובת הרחם לאוקסיטוצין לאחר הלידה. קבלת פיטוצין כמניעה  בשגרה (פיטוצין גורם לצירים) מוריד את מידת ההנקה ב-6-8%.

זיהומים:

נשים בהריון בסיכון נמוך בלידת בית מתוכננת חוות זיהומים רחמיים בשיעור של 0.75 בהשוואה ללידות בית חולים בהן שיעור הזיהומים הרחמיים בנשים בהריון בסיכון נמוך הוא 2.7%. שיעור הזיהומים בלידות ווגינאליות הוא 1.8% ואילו לאחר ניתוח קיסרי 8%.זיהומים אלו עלולים לגרום למות או לעקרות בטווח הרחוק. גילו כי זיהומים קשורים בעיקר לשגרת בית החולים- ל-ארום , ניטור ווגינלי, ובדיקות ווגינאליות שגרתיות.גורם סיכון משמעותי לזיהומים בשלפוחית השתן וברחם לאחר הלידה הוא ביצוע יותר מ- 5 בדיקות ווגינאליות. כאמור, זיהומים אלו נגרמים משגרת בית חולים, ולכן לא מתרחשים בלידת בית.

אפידורל:

בלידת בית לא משתמשים ולא זקוקים לאפידורל.

תופעות לוואי נפוצות:

כאבי גב, חוסר שליטה על סוגרים, חום אימהי- שעלול לגרום לפרכוסים בוולד לאחר הלידה, מיגרנה (5%).

תופעות לוואי נדירות:

מוות במקרה וההזרקה מתבצעת בטעות לתוך ווריד (10).

תופעות לוואי נדירות אך חמורות:

המטומה אפידוראלית (1/168,000)

זיהומים (1/145,000)

שיתוק בארבע גפיים (1/240,000)

נזק נוירולוגי חולף (1/6700)

4. סיבוכים נפוצים ורציניים לוולד בלידה בבית חולים:

50% מהלידות שבהם הוולד סבל ממחסור בחמצן וציון אפגר הנמוך מ-7 בלידה נבעו משימוש בפיטוצין. יועצים בתחום היילודה מאשימים גם שימוש בלתי נאות באוקסיטוצין. על אף שבלידת בית חולים  יש רופאים מומחים זמינים לטיפול בוולדים, עובדה זו לא שיפרה תוצאות של לידה בסיכון נמוך שכן הראו כי אחוז מקרי המוות בלידת בית ובלידה בבית חולים זהים הלידה בסיכון נמוך. ישנן הוכחות משוודיה שנוכחות של צוות מיומן במקרי חנק בבית החולים לא שיפרה את התוצאה בגלל היענות לא מספיק מהירה של הצוות, ולא מספיק טובה להוראות ההחייאה במקרים אלו.

רשלנות: לא מתרחשת יותר בלידות בית

סיכום

אין עדויות לסיבוכים לאם ולוולד שתוצאתן תשתפר במידה ולידה בסיכון נמוך מתחילה בבית חולים ולא בבית, בהעדר רשלנות. בבית החולים ישנה התערבות שגרתית בתהליך הלידה שכוללת לרוב מתן פיטוצין IV  לזירוז הלידה, ניתוחים קיסריים, בדיקות ווגיניול דיגיטליות, וסיכון מוגבר לזיהומים. התערבות זו גורמת לוולד שנמצא בסיכון נמוך לסבול לנזקים חמורים וקבועים בכ-0.1% מהמקרים, ולאישה ב-10% מהמקרים, דבר שלא היה מתרחש אלמלא הלידה היתה מתחילה בבית עם מיילדת מוסמכת.

1.     McCormack R,  Doherty D, Magann E, Hutchinson M, Newnham J. Antepartum bleeding of unknown origin in the second half of pregnancy and pregnancy outcomes. BJOG 2008;115:1451–1457.

2.     Lin MG. Umbilical cord prolapse. Obstet Gynecol Surv. 2006 Apr;61(4):269-77.

3.     Menticoglou SM. How often do perinatal events at full term cause cerebral palsy? JObstet Gynaecol Can. 2008 May;30(5):396-403.

4.     Norman M, Grunewald C, Pettersson H, Cnattingius S. Neonatal resuscitation after severe asphyxia--a critical evaluation of 177 Swedish cases. Acta Paediatr. 2008 Jun;97(6):714-9.

5.     Groenendaal F. Home birth: as safe as in hospital? BJOG 2009;116:1684–5.

6.     Thacker SB, Stroup D, Chang M. Continuous electronic heart rate monitoring for fetal assessment during labor. Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3):CD000063.

7.      Alfirevic Z, Devane D, Gyte GM. Continuous cardiotocography (CTG) as a form of electronic fetal monitoring (EFM) for fetal assessment during labour. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jul 19;3:CD006066.

8.     Pattison N, McCowan L. Cardiotocography for antepartum fetal assessment.Cochrane Database Syst Rev. 2010 Jan 20;(1):CD001068. Review.

9.     Doumouchtsis SK, Arulkumaran S. Are all brachial plexus injuries caused by shoulder dystocia? Obstet Gynecol Surv. 2009 Sep;64(9):615-23.

10.   Ruppen W, Derry S, McQuay H, Moore RA. Incidence of epidural hematoma, infection, and neurologic injury in obstetric patients with epidural analgesia/anesthesia. Anesthesiology. 2006 Aug;105(2):394-9.

Case controlled Planned Homebirth studies:

ניתוחים קיסריים

Case-controlled studies(1-8) comparing CESAREAN rates of low-risk women

Planned homebirth vs. planned hospital birth        

 ב''ח                    בית                    

Study 11     — 7%              vs. 11%

Study 12     — 5%               vs. 8%

Study 13     — 6%               vs. 15%

Study 14     — 1%                vs. 2%

Study 15     — 5%               vs. 14%

Study 16     — 2%                 vs. 7%

Study 17/18  — 3%               vs. 11%

11.Janssen  PA, Saxell L, Page LA, et al. Outcomes of planned home birth with registered midwife versus planned hospital birth with midwife or physician. CMAJ 2009;181(6-7):377-383.

12.Hutton EK, Reitsma AH, Kaufman K.Outcomes associated with planned home and planned hospital births in low-risk women attended by midwives in Ontario, Canada, 2003-2006: a retrospective cohort study.Birth. 2009 Sep;36(3):180-9.

13. Janssen PA, Lee SK, Ryan EM, et al. Outcomes of planned home births versus planned hospital births after regulation of midwifery in British Columbia. CMAJ 2002;166:315-23.

14. Wiegers TA, Kierse MJ, van der Zee J, et al. Outcome of planned home and planned hospital births in low risk pregnancies: prospective study in midwifery practices in the Netherlands. BMJ 1996;313:1309-13.

15. Ackermann-Liebrich U, Voegeli T, Gunter-Witt K, et al. Home versus hospital deliveries: follow up study of matched pairs for procedures and outcome. BMJ 1996;313:1313-8.

16. Lindgren H, Radestad I, Christensson K, et al. Outcome of planned home births compared to hospital births in Sweden between 1992 and 2004. A population-based register study. Acta Obstet Gynecol Scand. 2008; 87: 751-9.

17. Cohain JS. Cesareans and Low Risk Women In Israel. The Practising Midwife.2004. 7:7:28-31.

 

עסקי לידה...The buisness of being born

כשנשים שוכחות שהם יכולות ללדת, כשקיסרי הופך להיות ניתוח שגרתי ואופנתי, כשהכסף והנוחות של בית החולים הופכים חשובים יותר מהאפשרות של אשה לחוות לידה טבעית... כשמיילדת הופכת להיות שולית בתהליך ויולדות בוחרות ללדת עם רופאים בדרך הקלה והפשוטה... כשהכל נראה כמו סרט הזוי, באה ריקי לייק ונותנת לעובדות לדבר בעד עצמן.

טריילר הסרט בבימויה של ריקי לייק, לראות ולא להאמין.

לידת בית לאחר 3 ניתוחים קיסריים מיותרים

אנקה ילדה את בנה בלידת בית.

קדמו לכך 3 לידות שהסתיימו בניתוח קיסרי. בעקבות צפיה בסרט הדוקומנטרי שביימה ריקי לייק, "the buisness of being born" כשהיתה כבר בחודש השביעי להריונה, אנקה התחילה לחקור את הנושא ובחרה להחזיר לעצמה את חווית הלידה שנלקחה ממנה. להפתעתה אף בית חולים בסביבתה לא הסכים לילד אותה בלידה נרתיקית, נאמר לה שהיא חסרת אחריות ושהיא עלולה למות ושהיא מסכנת את חייה...  ובכל זאת אנקה לא ויתרה על האפשרות ללדת באופן טבעי את בנה ללא התערבות כירוגית.

אמנם בלידה טבעית לאחר קיסרי יש סיכונים אבל ישנם גם סיכונים בניתוח קיסרי נוסף.

הכתבה המלאה כאן:

Mom defies doctor, has baby her way

By Elizabeth Cohen, Senior Medical Correspondent

December 16, 2010 1:28 p.m. EST

On Thursday, December 2, as Aneka sat at home nine months pregnant, the phone rang.

It was her obstetrician wanting to know where the heck she was. Did Aneka forget that today was the day for her cesarean section? How could she have forgotten?

No, Aneka hadn't forgotten. She hadn't shown up intentionally.

"She told me, 'You're being irresponsible. Your baby could die. You could die,'" Aneka recalls. Then the doctor hung up.

Aneka (she doesn't want her last name used) had already resolved to not have a C-section, even though the doctor told her it was absolutely necessary. She wasn't going to be opened up surgically, no matter what her doctor said, no matter what any doctor said.

In some online communities, Aneka is a hero who defied the obstetrical establishment and gave birth her way. To many doctors, however, she's a risk-taker who put her and her baby in peril by giving birth at home.

'No, no, no, you can't do this'

Aneka's story begins nine years ago with the birth of her first daughter, Nya. After 10 hours of labor, her doctor told her she wasn't progressing quickly enough, and she needed a C-section.

"I didn't know any better, so I said OK," Aneka says.

In a postpartum visit six weeks later, the doctor told her she'd needed the surgery because her hips were too small to pass the baby.

"I thought to myself, what's she talking about, I don't have small hips," Aneka remembers.

Four years later, doctors told Aneka she couldn't deliver her second child vaginally, since Nya had been delivered by C-section. Studies show when a woman gives birth vaginally after having had a previous C-section, there's a higher chance her uterus will rupture since she's pushing against scar tissue.

Then again, when Aneka was pregnant with her third child, son Adasjan, she had a C-section for the same reason.

When she became pregnant with her fourth child, a boy named Annan Ni'em, she expected to have a fourth C-section. But about seven months into her pregnancy, Aneka started to read more about childbirth online, and noticed a documentary by actress Ricki Lake called "The Business of Being Born," a film released in 2008 that questions the way American women have babies.

Aneka made a controversial health decision by giving birth vaginally to her fourth child after three previous C-sections.

"I was a little bit angry after watching documentary," she said. "It made me realize I'd been robbed of the birthing experience. If possible, all women should be allowed to birth naturally."

"I asked my doctor if I could try delivering vaginally, and she said no," Aneka says. "I called the hospital and they said they wouldn't allow it, and I called three other hospitals and they wouldn't let me deliver vaginally, either."

The closest hospital that would let her try to deliver vaginally was in Manassas, Virginia, about 90 minutes from her Maryland home. She and her husband, Al, decided that was too far.

So just seven weeks away from her December 1 due date, Aneka contacted the International Cesarean Awareness Network, an advocacy group that promotes vaginal births after cesareans, or VBACs.

"She asked me if I could find someone who would deliver her vaginally," remembers Bobbie Humphrey, who works with ICAN. "She started to cry because she'd heard 'no, no, no you can't do this' so many times."

But Humphrey told her yes, that she knew of a midwife who would be willing to deliver her baby at home.

An article in Midwifery Today, written by Barbara Stratton, the National VBAC ban chair for ICAN, lists several approaches women have used to protest a VBAC denial.

On December 5, three days after the C-section that never took place, Annan Ni'em was born at home. He weighed 9 pounds, 6 ounces and was delivered after 20 hours of labor, and, she says, just four minutes of pushing. He was completely healthy.

"We were all crying at the delivery," says Humphrey, a doula who assisted the midwife at the birth. "It was very emotional. I was just so proud of Aneka."

Soon, word spread on e-mail lists and chat rooms about the healthy delivery.

"People were e-mailing Aneka saying 'congratulations, you're a role model," Humphrey says.

"Potential for catastrophe"

Vaginal births after cesarean sections pose some risk, but so does having another cesarean. After weighing the risks of each, the American College of Obstetricians and Gynecologists came out with a statement earlier this year saying it's reasonable to consider allowing women who've had two C-sections to try to have a vaginal delivery.

The group added that there's limited data about what should happen with women, like Aneka, who've had more than one previous cesarean.

Despite the ACOG statement, many doctors and hospitals refuse to do VBACs because of the risk. Women who try to deliver vaginally after cesarean have between a 0.5 percent and a 0.9 percent chance of having a uterine rupture -- a potentially deadly complication for both mother and baby, according to the American College of Obstetricians and Gynecologists.

Women with two previous C-sections have a 1 percent to 3.7 percent risk of a uterine rupture, according to ACOG.

Studies show the risk for a uterine rupture goes up if the woman's labor is induced. Aneka's was not.

Dr. Jeffrey Ecker, a spokesman for ACOG and director of obstetrical clinical research and quality assurance at Massachusetts General Hospital, warns against reaching too many conclusions from Aneka's successful VBAC at home.

"Anecdote is no way for folks to make plans," he says. "Just because something turned out well for one patient doesn't mean there are no risks and it will turn out well for you."

He says there's a reason that uterine rupture is more likely when a woman's had a C-section.

"You cut into the muscle of the uterus during a cesarean, and it heals with a scar that is often weaker than the muscle that was there before surgery," he says. "The scar can be weak enough that the contractions cause it to separate."

In that case, blood flow to the placenta can be interrupted, and the baby doesn't get enough oxygen.

In its latest position paper, ACOG recommended that VBACs be attempted "in facilities with staff immediately available to provide emergency care."

"There is potential for catastrophe if [a uterine rupture] happens in a home environment," says Dr. William Grobman, an ACOG spokesman and associate professor in the Department of Obstetrics and Gynecology at the Feinberg School of Medicine at Northwestern University.

Grobman says he understands Aneka's desire not to have another C-section.

"This was a last resort. This was a choice because she had no other options," he says.

But Aneka says if she has another child, she'll give birth at home.

"Once you have that experience there's no other way to go, being in the comfort of your home without any unnecessary interventions and feeling like you're in charge," she says.

CNN's Sabriya Rice contributed to this report.